כשפרופ' נאוה לויט בן נון נכנסת לכיתה בתחילת שנת לימודים היא אוהבת לשאול את הסטודנטים שלה שלוש שאלות – הראשונה:  לאן הם הולכים כשהם מחפשים מידע? (information)  השניה- לאן הם הולכים כשהם מחפשים ידע (knowledge)  והשלישית – לאן הם פונים כשהם מחפשים אדם חכם. ובנוסח אחר – מיהן הדמויות החכמות בעולמם? התשובה לשתי השאלות הראשונות נשלפת תמיד בקלות (והיא כנראה תשובה זהה בעידן הנוכחי, הם הולכים לג'מיני..)  עם התשובה השלישית הסטודנטים מהססים, ואחרי מחשבה, רבים מהם יצביעו על סבתא או סבא, הורה, מנטור או "מבוגר אחראי" ומנוסה אחר בעולמם. זו חוכמה מסוג אחר שאותה אנחנו מחפשים.  בשפה המדעית קוראים לסוג החוכמה הזה – wisdom. בעברית אולי נכון יותר לתרגם את זה ל"תבונה". מדובר למעשה במצב תודעתי שמלווה את האנושות כבר אלפי שנים. מצב שניתן לטפח ולגדל. מאז ומעולם בני אדם לא רק חוו את מצב התודעה הזה אלא גם חקרו אותו. מסורות עתיקות, מהבודהה ועד נביאי ישראל –  עסקו בו. פסיכולוגים כמו קארל יונג ותיאוריית ההתקשרות שרטטו קווים לדמותו,  ועכשיו, החוויה הזו מככבת גם בחזית חקר המוח ומדעי החיים.

פרופסור בו נון היא חוקרת מוח, העומדת בראש מעבדה החוקרת wisdom באוניברסיטת רייכמן, והיא גם מנהלת את מרכז "סגול" למוח ותודעה. מרכז שמטרתו להפיץ תובנות מחקר המוח וגם כלים מבוססי-מחקר לאימון מוחי-מנטל.  בחיים האישיים שלה וגם במחקריה יש חיבור מרתק בין עולמות שנראים לכאורה לא קשורים. בין פיזיקה, נוירוביולוגיה, פסיכולוגיה, בודהיזם, יוגה ותרגול רוחני ארוך שנים. "לפני כמה שנים הבנתי שאולי אני בכלל אלכימאית", היא מספרת לי, ומדובר באמת ביכולת המיוחדת שלה לגשר בין המעבדה המודרנית לבין חוכמה עתיקה.  בשיחה שלנו היא משרטטת קוים לדמותה של החוויה המיוחדת הזו, הwisdom  ומצביעה על הנתיבים שיעזרו לנו בדרכנו להפוך לאנשים "חכמים" יותר.