"בתקופות משבר, אנשים חוזרים לאדמה, הם מחפשים את הקירבה שלה"  מספרת לי מיכל חביביאן, שפית, וחקלאית שמגדלת לא רק ירקות אורגניים, אלא גם פילוסופיה שלמה של ריפוי וחוסן. את השיחה אתה, קיימנו בביתה, שצמוד לשדה שלה. דרך סיפורים מרגשים על שורש הכורכום שיודע להתחיל מחדש, על הכוסברה שלא מתנצלת, ועל מרק הגונדי של סבתא, מיכל מלמדת אותנו שיעורים עמוקים על סבלנות, על הקשבה למחזוריות של הטבע, על היכולת שלנו להשתקם, לשוב ולפרוח אחרי הגשם.

שוחחנו על המודל הקהילתי המיוחד של משק חביביאן, שבו "שלומי קשור בחוט לשלומך", ועל איך החיבור לאדמה הוא למעשה החיבור השפוי ביותר לעצמנו בעולם מלא רעשים. זהו פרק שמזמין אתכם לנשום עמוק, להכות שורש, ולהיזכר שהאדמה היא המטפלת הגדולה מכולן.