לפני שנים כתב דוד גרוסמן את הספר הנפלא שלו – "מישהו לרוץ איתו" והכניס למטבעות הלשון הפרטיות שלי עוד מושג.

מישהו לרוץ איתו – זה מישהו שיכול להיות לי מלווה, זו יד שמחזיקה את שלי, זה מישהו שאני יכולה לסמוך עליו, זה מישהו שיעזור לי לדחוף בעליה כשאני מתעייפת.

האורחת שלי נינה אבן עזרא, היא מישהי לרוץ אתה, גם במובן המטאפורי, וגם במובן הממשי.

נינה היא פסיכולוגית קלינית, והיא בעצמה אצנית. אחרי הרבה שנים שבהם בתור מטפלת היא ישבה עם אנשים והקשיבה להם בחדר הטיפולים, ובשעות הפנאי היתה רצה בפארק ומקשיבה לפעמים לשכניה לריצה, היא הבינה שצריך לחבר בין העולמות האלה, ובנתה שיטת טיפול באמצעות ריצה.

בפרק היום נשמע על נינה ועל שיטת העבודה המרתקת שלה, אבל זה הרגע להגיד לכל מי שרק המחשבה על ריצה מעייפת אותו, שזה בכלל לא פרק לאנשים שאוהבים בהכרח לרוץ, זה פרק שיעורר בכם מחשבות – על מה שקורה לנו כשאנחנו מצליחים לשים לעצמנו יעד פיזי מדיד ולעמוד בו,

תלמדו בו גם למה חשוב להעלות דופק, ואיך זה עוזר לנו להתמודד עם פחד וחרדה,

נדבר בו על החיים ועל ריצה, ועל מירוץ החיים. וכמו תמיד ניתן לכם כמה מחשבות ורעיונות  לדרך שלכם –

כאלה שעשויים לעזור לכם לשפר גם את בריאותכם וגם את מצב הרוח שלכם.