אני חושבת שצמד המילים שאני שומעת הכי הרבה מאז אירועי ה7 באוקטובר – הוא
"אין מילים", ומצד שני,בחוויה האישית שלי- יש עכשיו יותר מדי מלל. 

מין שילוב מוזר של "אין מילים" אבל יש עודף מלל. 

בשיחה מלב אל לב עם הסופר אשכול נבו – אנחנו מדברים על היכולת להתנחם באמצעות מילים ועל השאלה איך מוצאים אותן. 

על האופן שבו מילים עוזרות לנו לעשות קצת סדר בתוך הכאוס הרגשי שלנו. 

ואנחנו מדברים גם על אהבה. 

ל הקשר של אשכול להוריו, ולילדיו, ועל הרצון החזק להביע אהבה באופן מפורש, 

רצון שמתגבר בנוכחות העצב והמוות מסביב.