מה המשותף לטוני סופראנו, המלכה אליזבת, האלוף ייה,  צ'נדלר מ"חברים"  וגם אמא אחת שמתהפכת על משכבה בלילה, עם נדודי שינה, ושואלת את עצמה אם עשתה את ההחלטה הנכונה…?

על פניו – כלום לא מקשר בין הדמויות האלה, ובכל זאת -על כולן נדבר בפרק שתשמעו היום, כיוון שהן חולקות חוויה אנושית משותפת – את רגעי הבדידות שמגיעים עם התפקיד של מי שנושא באחריות על כתפיו – המנהיג/המנהל/המלך/ראש משפחת פשע, ולפעמים גם ההורה  – במילים אחרות -המבוגר האחראי בחדר. 

מתחת לחליפה הייצוגית של התפקיד מסתתרים רגשות אנושיים שלא תמיד מותר לבטא (למשל: עלבון, חוסר אונים, רגעים שבהם אני "לא יודע", רצון להרפות ולהקטין ראש, געגוע רגעי לכך שמישהו אחר יאחוז את המושכות ואני אוכל לנוח…אשמה על ההחלטות הלא נכונות שלקחתי…. ועוד ועוד)

על "בדידותו של המנהל" – שוחחתי עם אפרת שכטר ואורי טורקניץ, שני מנהלים בשירותי בריאות כללית, בפודקאסט שלהם "יוצא מן הכלל(ית)

בשיחה נהדרת עם שני אנשים שיודעים לשאול, שהביאו גם הם מחוויות הניהול שלהם -אוררנו קצת את הרגשות שלא תמיד מדברים עליהם, ודיברנו על מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הרגשות האלה, ומה עשוי להפיג את חווית הבדידות שיש שם בצמרת.

פרק על ניהול אבל הוא לא למנהלים בלבד