שיר כאב עובר ושב, איזה מזל אני שר עכשיו, כתב מאיר אריאל ותאר במשפט אחד גם את העובדה שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואולי גם את אחת התרופות הטובות לשיכוך שלו.

חווית הכאב עומדת בצומת המרתקת של שאלת ה"גוף והנפש", כיוון שהיא חוויה סובייקטיבית מאד ולעיתים עמומה. אדם יכול לחוש כאב עז אבל הרפואה לא תדע לזהות את מיקומו או מקורו הגופני.

האורח שלי לשיחה הוא ד"ר איתי גור אריה, הוא רופא כאב ותיק מאד, ועומד כיום בראש המערך לשיכוך כאב בבית החולים "שיבא". "כשהייתי רופא צעיר" הוא מספר לי  "כל מה שרציתי היה רק לתת תרופות, אבל עם השנים ועם ההתפתחות שלי כאדם וכרופא, אני מבין את ההשפעה החזקה של הנפש על כאבי הגוף".

בפרק הנוכחי נשרטט קווים לדמותם של כאבי גוף-נפש שלנו. נסביר באיזה אופן הכאב חשוב לנו, מגן עלינו, משמש מערכת התרעה. ומה קורה לאנשים שאין להם יכולת לחוש כאב. נבחין בין כאב אקוטי לכאב כרוני,

נשאל איך החינוך שלנו, התרבות שבתוכה גדלנו – משפיעים על תפיסת הכאב שלנו,

ונציע רעיונות וכלים שיעזרו לנו לשאת כאב ולהתמודד איתו לטובה.