יש תהליכים שלא ניתן להאיץ אותם, גם אם מאד נרצה. קוראים להם "תהליכי הצמיחה בטבע".

אי אפשר לזרז את גדילתו של התינוק למתבגר, אי אפשר לדחוק בפקעת של הבצל שמתפתחת לה במעבה האדמה, שתוציא כבר את הפרח היפה שלה. גם תהליכי כתיבת ספר, ותהליכי הרקמה של מערכות היחסים שלנו – כל אלה דורשים שנפעיל את "שרירי הסבלנות שלנו".

האורח שלי, מאיר שלו, מגדולי הסופרים האהובים והמוערכים בארץ, מכיר את השריר הזה היטב ומפעיל אותו הן כסופר והן כגנן בגינת הבר שלו. 

בשיחה מלב אל לב הוא מספר לי על האדמה שבתוכה צמח, על ילדותו, על המתנות הנפשיות שקיבל משני הוריו, המורים. 

על יכולת ההתבוננות שטיפח מגיל צעיר. על תפיסת הזמן שלו וגם על חייו ברגעים אלה, קצת לפני שהוא חוגג 74.