מכירים את התחושה הזו – שמישהו לועס מסטיק לידכם, או נוקש עם המזלג על השולחן, או מתופף בציפורניו על הלפטופ – וזה מטריף אתכם ככה שאתם מוכנים להרוג?  זה יכול לקרות לכם גם מול השכנה בשיעור היוגה, זו ששפכה על עצמה בושם ורדים מבחיל.

רבים מכירים את ההרגשה הזו – שהעולם מציף את החושים, נכנס אליהם פנימה בווליום חזק מדי, או חלש מדי. זה יכול להיות דרך שמיעה, ריח, או מגע. קוראים לזה הפרעה בוויסות החושי. וזו למעשה תסמונת נוירולוגית מולדת. 

בילדות – הגננת תקרא לילד הזה "רגיש מדי".

בשיחה מלב אל לב עם אבי גרייניק, שחקן, מוזיקאי, סטנדאפיסט, מיליונר של כשרונות,  הוא מספר לי על החוויה של מי שהיה ילד רגיש מדי – ומעיד על עצמו שהיה ילד "עצבני וחמוד"

עצבני – זה בגלל העולם, שנכנס פנימה בלי להתחשב, וחמוד – זה בגלל מה שהוא היה צריך לגייס, ההומור, היצירתיות, ההתבלטות דרך עשייה משמעותית- כדי למצוא לו מקום.

שיחה על החיים כתהליך מתמיד של "עדכון גרסה" והתאמה למציאות המשתנה. ועל האופן שבו הילד שלו, שאותו אימץ כשהיה בן 40, הוליד בו בבת אחת גם את הגבר שהפך להיות.