שירלי יובל יאיר

רגעים, מחשבות ותובנות
על החיים ( משובצים בידע שלי כפסיכולוגית שחוקרת אושר, עצב ואת מה שביניהם )

איך לגדל בנים?

פעם מזמן, כשיהלי היה בן ארבע, אמיתי בא אליו והם ירדו לשחק במרתף. היה שם ארגז תחפושות ביתי. בגלל שהוא הילד השלישי שלנו, והגיע אחרי שתי בנות, וכיון שהאנרגיה להשקיע באוכל אורגני ושפע צעצועי התפתחות ירדה באופן תלול עם השנים, הוא נאלץ להתחפש עם מה שיש.
ארגז התחפושות לא עודכן לכבודו, אבל זה לא הפריע לו ולאמיתי לעטות על עצמם את השמלה של בת הים הקטנה, ואת הקרינולינה של סינדרלה.
בעודי שותה קפה לחמש דקות בנחת הם פרצו בצהלות לסלון, מרוצים מאד.
כיון שאני אמא נאורה, וגם משועשעת, זה לא הטריד אותי כלל. אולי רק ציינתי לעצמי שמתישהו כשיסתדר לי אביא איזה כובע של כבאי הביתה.
אחרי כמה דקות הם התגעגעו לכדורגל ועברו לדשא. הגולים הסתבכו להם בשולי השמלות, אבל זה לא הפריע להם בכלל. המשיכו כרגיל. זה היה מראה כל כך מצחיק ומלבב.
התבוננתי עליהם מהצד, יודעת שאני לוכדת רגעים אחרונים של חופש שיש להם, לשחק כמו שבא להם, ולא בהכרח לפי תפקידים שהוגדרו להם מראש.
אחרי כמה דקות הם התנגשו וקיבלו מכה. התחיל שם בכי תמרורים. חיבקתי את שניהם חזק.
וידעתי שגם החופש הזה ייגזל מהם עוד מעט –
החופש להרגיש ולבטא את המנעד הרחב של הרגשות שלהם. שבקרוב יתחילו להתביש כשהם נבהלים, להסתיר את העובדה שהם עצובים או תלותיים, להכחיש את הבלבול וחוסר האונים שלהם. בקרוב יתחילו להדחיק את הגולה שיושבת להם בגרון, חזרה פנימה.
בתהליך ההכשרה שלהם כ"פרחי גבריות" הם ילמדו די מהר (מהסביבה, מה"חברה" ולפעמים גם מהבית) שהם נולדו למגדר שקוראים לו "המין החזק" ושמצופה מהם להתנהג בהתאם לכללי החוזק.
בחברה הישראלית, המצואיסטית והצבאית, חברה שמכשירה בנים שיהפכו יום אחד ללוחמים – ההדחקה הזו היא לפעמים הכרחית. אבל יש לה מחירים גבוהים.
נכון, יש גם נשים שלמדו והתחנכו להדחיק רגשות של פגיעות וחולשה.
נכון, הגבר של היום, השתנה מאד. אנחנו בעיצומה של מהפכה. ובכל זאת.
בפתחה של 2020, הזמנתי את תמיר אשמן, מנהל הפורום ללימודי גברים באוניברסיטת ת"א, מרצה מטפל ומנחה קבוצות – לשיחה מרתקת על דיוקן הגבר העכשווי.
מה מטריד אותו? למה הוא זקוק? מהו דיכאון גברי סמוי?
נגענו גם בשאלה איך לגדל את הבנים שלנו? מה תפקידם של האבות והאמהות של היום?
מה יעזור לילדים שלנו לצמוח לאנשים חזקים באמת – כאלה שלא מפחדים להביע נזקקות, להכיר בטווח הרגשות המלא שלהם, ובכמיהה האנושית של כולנו, נשים וגברים כאחד, להיות בתוך קשר.
מוזמנים להקשיב בלינק – https://tinyurl.com/t4kypeh

בתמונה – ספיידרמן שלי (כי לא מצאתי את התמונה שלו בבגדי סינדרלה)

אולי יעניין אתכם גם...

גם בת וגם אמא – פרק 134

4 באוקטובר 2024 אין תגובות

מה הילדים שלנו חייבים לנו? והאם בכלל ? שיחה עם ליהיא לפיד -על החוויה המורכבת של האִמָּהוּת

כתיבת תגובה