שירלי יובל יאיר

רגעים, מחשבות ותובנות
על החיים ( משובצים בידע שלי כפסיכולוגית שחוקרת אושר, עצב ואת מה שביניהם )

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

החופש לבחור גם "כשמחליטים עלינו"

לפעמים אדם נותן לך יד, גם כשהוא לא נמצא לידך בכלל.
אדם שאפילו לא זכית להכיר, עולה במחשבותיך ברגע קשה, כשאתה מאבד שיווי משקל,
מציע לך איזה מעקה להאחז בו, לוחש לך משהו שמרגיע אותך.
ככה הרגשתי בסגר הראשון, כשהייתי יוצאת עם תחושת מחנק ל100 המטר המותרים לנו, בשדה שמאחורי הבית, ורצה על השביל הלוך וחזור, הלוך וחזור. בתוך הגבולות שהמצב החדש כפה עלי.
בריצות ההן שלי, הייתי חושבת על רמי הרפז, שאת סיפרו קראתי כמה חודשים לפני שבאה הקורונה והפכה לנו את החיים, לא ידעתי אז בלילה שבו שאבתי את הספר – כמה משמעותי הוא יהיה עבורי בתוך זמן קצר.
רמי הרפז היה טייס פאנטום ישאלי שנפל בשבי המצרי בזמן מלחמת ההתשה. הוא ישב בשבי שלוש וחצי שנים עד ששוחרר, וחזר הביתה בריא בגופו וגם בנפשו, להמשיך בחיים מלאי עשיה, משמעות ונתינה.
הוא חזר לטוס, לפקד, לגדל משפחה למופת, ולהקדיש גם לא מעט זמן כדי לחלוק את מה שעזר לו לשרוד את חווית הכלא, ואת האופנים שבהם מצא לעצמו את אזורי הבחירה שנותרו לו – גם כאשר איבד שליטה על חייו וחירותו, כשהפך לשבוי.
כמו למשל, ההחלטה שלו להמשיך לרוץ בתא השבי, בחדר של 3 מטר על ארבעה. בכל יום, מכסה של שישה קילומטרים. במשך שעתים.
איך רצים 6 ק"מ בתא כל כך צר?
בשמיניות.
כשהייתי נתקלת בקיר הדמיוני שבקצה מאה המטרים של השדה, וחוזרת חזרה, הייתי משוחחת עם רמי בדמיוני, נזכרת בעוד הרגלים שאימץ לעצמו כדי לשרוד את החוויה האיומה ההיא, בגישה שהוא נקט. שומעת את המשפט שלו כמו פזמון חוזר : "אדם נמצא במגרש, שאת גבולותיו קובע גורלו, אך מה יעשה בתוך המגרש הוא באחריותו האישית בלבד."
אח"כ התחלתי לשלב אחדים מהרעיונות שלו בהרצאות שלי, ויום אחד אחרי שהופעתי בטלויזיה ודיברתי עליו, קיבלתי הודעה מרגשת מאד,
מביתו- דגנית.
היא ואחותה התאומה נולדו חודש אחרי שרמי נפל בשבי, ויפגשו אותו לראשונה רק כשיהיו בנות שלוש וחצי והוא יחזור ארצה.
התחילה חליפת התכתבויות ושיחות בינינו שבסופן קבענו להפגש ולהקליט שיחה לפודקאסט שלי.
שיחה על מה שלמדה מאביה ואמה נורית (גם היא גיבורה שקופה של הסיפור הזה, מי שנשארה שבויה בתוך אי וודאות ודאגה אינסופית לבעלה, מגדלת שני ילדים קטנים, את נטע ואמיר, יולדת את זוג התאומות כחודש אחרי נפילתו של רמי בשבי) הספר "השבוי ואשת השבוי" (הוצאת מטר) מגולל את חליפת המכתבים בין רמי ונורית במהלך שנות השבי, ופורש סיפור על קושי בלתי יאמן ועל הגבורה להתגבר.
ודיברנו גם על השבויים הגלויים, וגם על השבויים השקופים של כל טרואמה כזו, בני המשפחה.
ודיברנו על גבורה ענקית, וגם על גבורה יומיומית שכל אחד מאתנו נדרש להתמודד אתה.
ועל השיעורים הנפלאים שאפשר ללמוד מרמי הרפז – על איך ליצור תחושת שליטה, גם במצבי הסגר הקשים ביותר.

אולי יעניין אתכם גם...

גם אמת וגם שקר – פרק 58

שיחה עם דורית עוזיאל, מומחית לתקשורת ולסודות של שפת הגוף – על איך לזהות כשמשקרים לנו.

גם פחד מוות וגם שמחת חיים – פרק 56

איך מגדלים שמחת חיים? – שיחה עם האופנאית יאנה דרום, שההתמודדות וההחלמה שלה מסרטן השד, הובילו אותה לממש ייעוד חיים ולהקים מיזם אופנה יוצא דופן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט