גם בת וגם אמא – פרק 22
שיחת נפש עם חנה יובל, אמא שלי, לכבוד יום הולדתה ה-80 - על דברים שחייבים להספיק לומר.
גם בת וגם אמא – פרק 22
שיחת נפש עם חנה יובל, אמא שלי, לכבוד יום הולדתה ה-80 - על דברים שחייבים להספיק לומר.
ביום שבו מלאו לאמא שלי 80, לקחתי אותה בהפתעה, להקליט שיחה של שתינו באולפן. רציתי שתהיה לי מזכרת. זו היתה אחת השעות המיוחדות ביותר שחווינו יחד, והיה בה את כל הערבוב שיש בקשר הכל כך עמוק הזה של אמא ובת.
היו בה נושאים שאף פעם לא נגענו בהם, נושאים שהעזנו לגביהם קצת יותר, היו גם דברים שהמשכנו לשתוק עליהם, היה צחוק משותף ודמעות. אבל בעיקר -הודייה הדדית, סליחה הדדית ואהבה.
לא על הכל אפשר לדבר. אבל כל מה שיכולנו לדבר עליו – נאמר.
אני רוצה לעודד אתכם לקחת את האנשים היקרים לכם לשיחה מהסוג הזה. לשאול ולהשמיע, לסגור קצוות פתוחים.
יש משהו דרמטי בהזמנה הזו – להקליט שיחה עם אדם מאד קרוב. יש בזה איזו אבחת תזכורת לכך שלא נהיה כאן ביחד לנצח…ומי יודע מתי. ואולי בימים המוזרים האלה של מגפה שמנתקת הורים מבוגרים מילדיהם ונכדיהם – זה חשוב פי כמה.
היא עדיין כאן אמא שלי, באותו דיור מוגן, שבגלל המגיפה – הפך למבצר.
אין יוצא ואין נכנס.
כבר חודשיים לא ישבתי קרוב אליה.
אני מביאה לה אוכל, מנפנפת לה דרך מסכות וגדרות. ואנחנו מדברות בטלפון כמובן.
אני חושבת הרבה בימים האלה על השיחה ההיא שנשארה לנו מתועדת.
אם לא הייתי מקליטה את השיחה הזו עם אמא לפני שנה וחצי – הייתי מקליטה אותה עכשיו.
המגע האמיתי הוא מגע של נפש בנפש
ילדה ואמא שלה.
ואת זה שום איסור חיבוק בימי קורונה – לא יוכל לקחת לנו.
אם אתם רוצים השראה – תציצו באתר של המיזם storycorps – שמזמין אנשים לקיים ראיונות הדדיים כאלה, עם היקרים להם.
יש להם גם פלטפורמה מצוינת להקלטה מרחוק – בדיוק לימים אלו
