מחשבות על כל הרעש הזה. אני חוזרת מריצה, ומתישבת לכתוב. קצב הנחיתות הקבועות של הרגלים על המדרכה, הריתמוס של הלב שלי שפועם, המוזיקה באוזניות, העובדה שאי אפשר להשיג אותי לשעה…

השבוע ארחתי את ד"ר חיים שפירא בפודקאסט שלי. זה היה מלבב, ומלא רגעי הזדהות. שמחתי לשאול אותו מיד בפתיחה את השאלה הזו על ה"מבט החשדני". אני מכירה את המבט החשדני הזה.…

בהחלטות לשנה החדשה״, חוזה קטן שאני עושה עם עצמי בהתחלות קבועות ביומןֿ, רשמתי לי השנה - לקרוא יותר שירה. שיר אחד ביום. לעצור לרגע, להישען על המעקה היפה שניסח עבורי…

כמה אנחנו אוהבים לפתוח דף חדש. להתחיל מהתחלה, על נקי. להיכנס לבית חדש ומצוחצח, להחליף מכונית למודל הכי הכי, להתאהב,לקבל משרה חדשה ונחשקת. אנחנו זורקים לפח וקונים חדש. בשל המשאלה…

"ברוך שפטרני מעונשו של זה" פעם לא יכולתי לסבול (וגם לא להבין) את המשפט הקשה הזה שאומרים ההורים על פי היהדות, בטקס בר המצווה. עד שמישהו הסביר לי אותו. והבנתי…