במשך שנים נהגתי לנסוע בכל קיץ לתת משמרת -מטבח במחנה של הצופים. למדתי לא מעט בתורנויות האלה. בין קרצוף סירים לחיתוך ירקות, אהבתי להתבונן בדינמיקות הבינאישיות שרחשו סביבי. תמיד פזלתי…

הלכנו לשדות. הכלבים ואני. כל הדרך הם מקשקשים בזנב. וגם אני. מהאביב הזה שנדלק פה מסביבי ובתוכי. מההתעוררות. וזה כל כך יפה, ואפשרי לי. ונגיש. פה, מאחורי הבית. כל הדרך…

לא היו לי הרבה "בליינד-דייטס" בחיים שלי. זה היה כמעט היחיד, והוא היה נהדר. לפני עשר שנים. כשדר' טל בן שחר חזר לארץ אחרי קריירה מפוארת בהארוורד - נפגשנו באקראי.…

עד היום אני אוהבת לשבת בקצה השורה. זה נותן לי חופש. ככה אני בפנים ולא בפנים. וככה זה היה גם אז. בכל צילומי הכתה. תמיד בקצה השורה, מחייכת יפה למצלמה,…

כל השבוע היה לי איזה דוק של עצב, כמו מין קטרקט שהעכיר קצת את תמונת החגיגות, וניסיתי לשדר "עסקים כרגיל" אבל כשקמתי הבוקר בארבע, ידעתי שעל עצמי אני לא יכולה…