מלה על ילדים מרדנים – ועל כשרון מנהיגות

שלושה ילדים גידלתי ורוממתי, תוך כדי פזילה מתמדת לצדדים לראות איך אנשים אחרים עושים את זה. תמיד קינאתי בסתר ליבי באמהות הסמכותיות האלה שמספיק מבט קטן שלהן שאומר "זה אסור" והילד מיד מחזיר את הקרמבו הרביעי שלקח בהגזמה, שמספיקה בקשה אחת ("סדרי את החדר") וזה נעשה.

ובכלל – אלה שלא מתווכחים אתן.

כי שלושת אלה שלי הם ווכחנים, דעתניים, מנהלים איתי משאים ומתנים מגיל צעיר.
ואי אפשר להאשים אותם בשום סעיף של צייתנות.
אני אומרת את זה בלי המון נחת, נשבעת.( זה לא הצד שנוח לי איתו בהורות)
אבל לצד זה, אני גם יודעת, שהיכולת להיות מרדן, להתווכח עם המציאות ולא תמיד לקבל אותה כמו שהיא, התעוזה – כל אלה הן תכונות חשובות מאד למנהיגים.

בשיחה שלי עם האלוף יורם יאיר, המכונה גם ייה (ואצלנו בבית :"סבא ייה")

הוא אפילו נתן לי כמה אישורים לסיפור הזה, כשסיפר לי איך נהג לזהות מבין החניכים/פקודים שלו את המנהיגים הטבעיים, דווקא את אלה שהיו מקוריים, ולא הלכו תמיד בתלם.

בראיון שלנו, הוא סיפר על הילד שהיה, זה שהמורה הייתה שולחת אותו על בסיס קבוע לצאת לשחק קצת בחצר בזמן השיעור ולא להזדרז לחזור…(כי בכתה הוא כנראה הפריע לה קצת) אבל גם זה שבגיל 9, כשהיא קלטה את יכולת ההובלה שלו, הושיבה אותו ליד הילד הכי מופרע בכיתה (לימים עבריין צמרת) ואמרה לו : "תשמור עליו, אתה תהיה המפקד שלו. הוא זקוק לעזרה".

מוזמנים להאזין לפודקאסט שלי "ליהנות מהדרך" לשיחה מרתקת עם ייה על מנהיגות – לכל מי שרוצה לדעת איך להניע אנשים אחרים ואיך מגדלים את יכולת ההנהגה שבתוכנו.

איך מאזינים? – פשוט נכנסים ללינק ולוחצים play

https://shirley-yuval.com/20…/…/06/גם-מנהיג-וגם-בגובה-העינים

בתמונות – שלושת המרדנים הפרטיים שלי…פעם מזמן
וסבא שלהם (ברגע נדיר של הקשבה לאמא שלו…גם כן פעם מזמן)