מלה על התאהבות

מחפשת בחושך את האוטו שלי במגרש החניה,

פתאום צוהלים אלי מאחורי אחת המכוניות בחור ובחורה :"היינו עכשיו בהרצאה שלך, זה הדייט השני שלנו. יש לך אולי איזה טיפ בשבילנו? (משל הייתי אודטה דנין)

"אין לי ממש טיפים, אני מופתעת, ספק מתנצלת…"כי רווחה נפשית, ואושר- זה סיפור מורכב, זה תהליך.." אבל פתאום אני נזכרת במחקר המהמם ההוא, ובגלל שהשניים האלה נראים לי על תדר טוב אחד עם השני אני מתלהבת: "רגע שניה, חכו, יש לי דווקא טיפ"

ואני מספרת להם על "תרגיל" שעשה הפסיכולוג דר' ארון, שתהה כמו מליוני אנשים בעולם, איך מתרחש הנס הזה של התאהבות. מה זה המפתח הזה שפותח שתי כספות של לבבות שונים, בתזמון אחד. (שזה תכלס מה שייחלים לו מליוני אנשים שנכנסים לסיטואציה המלאכותית של בלייד דייט, שהיא למעשה סוג של ריחרוח הדדי, וראיון עבודה במסווה)

דר' ארון חשב שהוא יכול לתת גשר שיעזור לאנשים לדלג על המלאכותיות שיש בפגישה כזו ולהגיע ישר פנימה, קרוב יותר ללב.

הוא אפילו העז להמר שיצליח לגרום לזרים מוחלטים להתאהב בתנאי המעבדה שלו.

במחקר שלו, נכנסו זוגות זרים לחדר וניהלו בו שיחה ארוכה, במהלכה ענו על שאלות מתוך 36 שאלות שהוצעו להם. השאלות היו כאלה שלא מגיעים אליהן בדייטים (ולפעמים אפילו לא בחיים בכלל) שאלות אישיות, כאלה שהולכות מתחת לשכבות של היומיום.

והן נעו בערבוביה בין – "מתי היתה הפעם האחרונה ששרת לעצמך? או למישהו אחר"?, או : "אם יכולת לשנות דבר אחד באופן שבו גידלו אותך הוריך, מה זה היה? " עבור ב- "האם יש משהו שאתה חולם עליו הרבה זמן ועדין לא מימשת? ועוד ועוד… שאלות עמוקות, מצחיקות, מוזרות לפעמים. ערבוביה.

במחקר של ארון, בתום השיחה ההדדית הזו, התבקשו שני הזרים להסתכל אחד בתוך עיניו של השני למשך 4 דקות. (זה זמן שיכול להרגיש נצח לרב האנשים)

באופן מפתיע, אחרי חצי שנה מתום המחקר הזה – כבר היו שנים מזוגות המשתתפים נשואים.
טוב, את כל זה שפכתי על הראש של שני החברה האלה בהתלהבות של שדכנית, במגרש החניה,
כולל הפניה לשאלון של דר' ארון, למחקר האקדמי.
נפרדנו בחיבוקים כמובן.

מאחלת להם שיתגשמו משאלות ליבם.