שירלי יובל יאיר

רגעים, מחשבות ותובנות
על החיים ( משובצים בידע שלי כפסיכולוגית שחוקרת אושר, עצב ואת מה שביניהם )

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לחזור הביתה

לפעמים נראה לי שכולם עזבו את הבית

לפעמים נראה לי שכולם עזבו את הבית.
בורחים.
לא מהבית הזה שיש לו כתובת ושלט פימו על הדלת "כאן גרים בכיף"

אלא מהבית הפנימי. זה של המחשבות, הדמיון, הזמן שלך עם עצמך בלי שום קולב של גירוי חיצוני לתלות עליו מהר את הפחד שלך מה"ריק". בלי לצייץ, לפסבק, להגיב לנוטיפיקציות.

קמים בבוקר מסביבי ונופלים ישר לתוך הסלולרי. מה צריך למהר כל כך ולהדליק את הרדיו של העולם? אולי אפשר לקחת רגע ולהדליק קודם כל את הרדיו הפנימי. לשמוע מה אתה משדר לעצמך?

השבוע, בתוכנית האקטואליה של קלמן וסגל, ה"יותר-מופרע-קשב" ביניהם הזדעזע מהרעיון שהצעתי – לחזור קצת הביתה. לחנך את עצמנו להתבוננות פנימית, להכיר את המחשבות והרגשות שלנו. להיות יצירתי. להיות לבד.

"אבל מה???״ הוא נחרד " כשאתה לבד אתה עלול לטבוע במחשבות, בפחדים, באימה…אתה תקוע עם עצמך..ואם עצמך משעמם לך???"

"למה שתטבע"? אני שואלת (את עצמי, כי הוא כבר לא הקשיב)…

בהתחלה אולי תפרפר קצת…אח"כ תלמד לשחות שם, אלה המים שלך, זו השלייה ההתפתחותית שלך.

הנה לינק לראיון איתי, ובו כמה מחשבות שהצלחתי בכל זאת לשתף בהם. בשלב שהם עוד טיפה הקשיבו בשיעור 😊

https://www.youtube.com/watch?v=mr_FebWt9tE&feature=youtu.be

אולי יעניין אתכם גם...

גם "סחי" וגם נועז – פרק 14

שיחה עם הסופרת רותי עפרוני – על האומץ לבטא לפעמים את הצדדים ה"כמעט נורמאליים" שלנו – ולהישאר נורמאליים.

מחשבות על כל הרעש הזה

מחשבות על כל הרעש הזה. אני חוזרת מריצה, ומתישבת לכתוב. קצב הנחיתות הקבועות של הרגלים על המדרכה, הריתמוס של הלב שלי שפועם,

להתפזר לעומק

השבוע ארחתי את ד"ר Haim Shapira – חיים שפירא בפודקאסט שלי. זה היה מלבב, ומלא רגעי הזדהות. שמחתי לשאול אותו מיד בפתיחה את השאלה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט