שירלי יובל יאיר

רגעים, מחשבות ותובנות
על החיים ( משובצים בידע שלי כפסיכולוגית שחוקרת אושר, עצב ואת מה שביניהם )

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

לזקוף את הכתפיים

במשך שנים נהגתי לנסוע בכל קיץ לתת משמרת -מטבח במחנה של הצופים. למדתי לא מעט בתורנויות האלה. בין קרצוף סירים לחיתוך ירקות, אהבתי להתבונן בדינמיקות הבינאישיות שרחשו סביבי. תמיד פזלתי לצדדים ("בקטע טוב") כדי ללמוד שיטות יעילות יותר לחיתוך בצל, ליחסים עם הילדים, ולחיים בכלל.

נהגתי לצותת בחדווה לחילופי הדברים הקצרים שהיו מתנהלים בין הילדים להוריהם המתנדבים, כשמי מהילדים היה מופיע לרגע במטבח (לחיבוק, תדלוק, או איזה אינטרס אחר)

הפתיעה אותי במיוחד עיצתה של ידידתי הפסיכיאטרית לילדיה, אחרי שהיתה מחבקת ומציעה איזה שוחד קולינרי (כמקובל), ורגע לפני שהילד היה מתעופף חזרה לענייניו, נהגה לצוות בטון סמכותי : "ותזכור לזקוף כתפיים". (ופעם כשחלפנו על פני אחד מהבנים שלה על השביל, היא אפילו יישרה לו אותם, בלי הציווי)

תהיתי אז ביני לביני מדוע חשוב לחברתי לדחוף דווקא את העצה הזו לפק"ל של הילד שלה כשהיא משגרת אותו חזרה לעולם.          והנה השבוע, בעודי נופשת וקוראת את ספרו של הפסיכולוג ג'ורדן פיטרסון – "12 כללים לחיים" . – נזכרתי בה.

פיטרסון הוא פרופסור לפסיכולוגיה, פילוסוף וחוקר תרבויות, אחד האינטלקטואלים המרתקים שמשמיעים את קולם לאחרונה (וגם סוג של "כוכב רוק", שהכרטיסים להרצאות שלו באולמות ענק, הם sold out חודשים מראש)

הפלא זה פלא. הכלל הראשון ברשימה שהרכיב של "עצות מעשיות שיאפשרו לכם לחיות חיים בעלי משמעות, הוא הכלל :"הזדקפו, ישרו את הכתפיים" מאחורי הכלל הפשוט הזה עומד הסבר נוירוכימי. מסתבר שעמידה זקופה משפיעה על ייצור סרוטונין במוח. וסרוטונין הוא כימיקל נפלא, ההכרחי לנו לא רק למצב רוח טוב, אלא לשורה שלמה של תועלות. ביניהן – היכולת שלנו להפגין ביטחון עצמי, להיות נחוש ועקבי בהשגת המטרות שלנו, לנצח יריבים, ובאופן כללי "זקיפות קומה גופנית מרמזת להזדקפות מטפיזית..עמידה זקופה בכתפים ישרות משמעה קבלת האחריות הנוראה של החיים בעינים פקוחות".

אני קוראת את הספר הזה בזמן החופשה הקיצית שלי, ובין רביצה מוחלטת לרביצה חלקית, מזכירה לעצמי שמיד אחרי החופשה אני חוזרת להזדקף.

ממליצה לכם גם על הזדקפות, וגם על קריאת הספר המעניין הזה שבו פיטרסון טווה שנים עשר כללים שחלקם מפתיעים למדיי, וכולם מבוססים על מחקרים מתחום חקר המוח, פסיכולוגיה, עובדות ביולוגיות והרבה הומור שחור.

חוץ מזה – הרעיון הזה העביר לנו נסיעה של שלוש שעות בכבישי צפון יוון, בשיחה משפחתית ערה – איזה כללים היה כל אחד מאתנו מרכיב לעצמו.

בתמונה – לא קוצצת, לא מייעצת. סתם רובצת (בגן עדן של Damouchari, יוון )

אולי יעניין אתכם גם...

גם "סחי" וגם נועז – פרק 14

שיחה עם הסופרת רותי עפרוני – על האומץ לבטא לפעמים את הצדדים ה"כמעט נורמאליים" שלנו – ולהישאר נורמאליים.

מחשבות על כל הרעש הזה

מחשבות על כל הרעש הזה. אני חוזרת מריצה, ומתישבת לכתוב. קצב הנחיתות הקבועות של הרגלים על המדרכה, הריתמוס של הלב שלי שפועם,

להתפזר לעומק

השבוע ארחתי את ד"ר Haim Shapira – חיים שפירא בפודקאסט שלי. זה היה מלבב, ומלא רגעי הזדהות. שמחתי לשאול אותו מיד בפתיחה את השאלה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט