שירלי יובל יאיר

רגעים, מחשבות ותובנות
על החיים ( משובצים בידע שלי כפסיכולוגית שחוקרת אושר, עצב ואת מה שביניהם )

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

את מסתכלת בפרצוף של מישהו שיכול לשנות את חייך 

לא היו לי הרבה "בליינד-דייטס" בחיים שלי. זה היה כמעט היחיד, והוא היה נהדר.
לפני עשר שנים.
כשדר' טל בן שחר חזר לארץ אחרי קריירה מפוארת בהארוורד – נפגשנו באקראי. באתי לשמוע הרצאה שלו ומאד אהבתי, עוד באותו יום הזמנתי אותו לבוא עם המשפחה שלו לראות הצגה שכתבתי וביימתי – והוא מאד אהב. ומיד קבענו לנו סוג של "בליינד דייט" ליום המחרת, במרכז הבינתחומי.
הוא חזר אז לארץ אחרי הרבה שנים של קריירה מפוארת באמריקה ולכן היה מאד מנומס.
הוא קיבל את פני בלשכתו והלך להביא לנו משהו לשתות.
אני , שלא גרתי אף פעם באמריקה, ושאני ישראלית קצת חצופה ופחות מנומסת, ניצלתי את רגע ההפוגה עד שטל יחזור לחדר, כדי לחקור את סביבותיי בסקרנות, כשלפתע נח מבטי על מראה קטנה שהיתה תלויה על הקיר. מיד נזכרתי שבזמן שחיכיתי לפגישה זללתי כריך מלא פטרוזיליה בקפטריה, אז ניגשתי מהר להציץ במראה לוודא שאין לי עשבייה בין חריצי השיניים.
כשעמדתי מול הראי הופתעתי.
היתה עליו כתובת מודפסת בכתב ראי, וכשהתבוננתי בעצמי- היא התנוססה לי על המצח
היה כתוב שם כך:
"You are looking at someone who could change your life!!”
איך שטל חזר לחדר אמרתי לו מיד שאנחנו חושבים דומה.

גם אני מאמינה גדולה ביכולת של אנשים לקחת את המושכות של חייהם ולשנות אותם לטובה.


על המקום גם בדקתי מאיפה המראה המהממת הזו ואיך קונים כזו, וטל התחיך מאוזן לאוזן ואמר בגאווה שהמראה היא מתנה שתמי אשתו הכינה לו (באותו הרגע התאהבתי מראש גם בתמי)

מאז עברו הרבה ימים בנהר, טל ואני פצחנו בעבודה משותפת ונפלאה ביחד (כתבנו סידרה של ספרים לילדים, הנחנו סדנאות והעברנו הרצאות, בילינו המון שעות של שיחות מרוממות נפש, ובזכותו זכיתי גם בתמוש, שהיא בית ספר לאושר בפני עצמה)

זה היה הכי טבעי לי להזמין אותו בתור האורח הראשון בפודקאסט החדש שלי – ליהנות מהדרך.
סידרת שיחות עם אנשים מעוררי השראה, שאפשר ללמוד מהם איך לעצב את החיים שלנו יותר לטובה.
מוזמנים להקשיב, להגיב (רוצה ללמוד מכם!) ולשתף.

איך מאזינים ? –
 https://shirley-yuval.com/פודקאסט/

 

אולי יעניין אתכם גם...

פוסט יומולדת

פחות זמן "עתיד" שנמתח עד לאופק. אולי אפילו עברתי את ה"חצי" וזה לפעמים מבהיל מאד המחשבה הזאת, אבל יותר יכולת להבין מה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט