מכירים את ההרגשה הזו, כשאתם עומדים לפני איזו קפיצת בנג'י רגשית בחיים שלכם?
כשאתם רוצים או צריכים (או גם גם) – לעשות צעד שדורש מכם המון אומץ, ומישהו בסביבתכם, גדוש בכוונות טובות דוחק בכם ואומר "אל תפחדו"!
כוונת המייעצים אולי טובה, אבל זה לא עובד.
העצה הנכונה צריכה להיות "תפחדי, אבל תמשיכי!"
אורלי וילנאי היא לוחמת. היא נעמדת באומץ לצידם של חלשים, נאבקת על זכותה להביע דעה ולא מהססת לפעול מיד כשהיא מזהה עוולה, גם אם המחיר שהיא משלמת – כבד.
בשיחה חשופה ופתוחה מגלה לי כלת "פרס אומץ" איך היא מתגברת על חרדות היומיום, מה היא רואה באנשים שמיד מגייס אותה לשאת עבורם את הצער, ואיך היא מתמודדת עם הידיעה המפחידה שבנה עלול להילקח ממנה בכל רגע.
דיברנו על סוגים שונים של אומץ – על ההעזה להביע קול, לשתף אחרים בסיפור שלך, לכתוב פוסט בפייסבוק, לעלות על במה, על האומץ לעזוב מערכת יחסים שלא מתאימה לך יותר, וגם על האומץ להודות בפגמים ובטעויות שלנו.
שיחה על אומץ לצד פחד, אחריות לצד המון רגשות אשמה, והתשוקה לפעול למרות הכישלונות שבדרך.