שיחה עם איש החינוך מיכאל בן שטרית, על סיפור חייו יוצא הדופן של מי שהיה נהג משאית עם תשע שנות לימוד ובלי תעודת בגרות,  ולימים הפך למרצה באוניברסיטה, ולמנהל המיתולוגי של תיכון ברנקו וייס לנוער בסיכון.

החיים שלו היה יכול בקלות לשמש בסיס לתסריט של סרט הוליוודי. על הילד השמיני במשפחה של 11 ילדים, שגדל בשכונות מצוקה, מי שבגיל 15 וחצי נפלט ממערכת החינוך, נאלץ לחיות ולגדל את עצמו לבד, וכבר היה באיזה מדרון חלקלק של ייאוש והסתבכויות עם החוק.  אבל כשצה"ל גייס אותו במסגרת הפרויקט של נערי רפול, פתאום לראשונה הייתה שם מישהי שהאמינה בו, פתאום היה איזה חבל הצלה שבאמצעותו ועם המון כוחות נפש התחיל לחלץ את עצמו כלפי מעלה.

שיחה על ביטחון עצמי ואיך הוא נבנה?

למה האושר שלנו כל כך כרוך בזה שיהיה שם מישהו שמאשר אותנו? שמניח עלינו מבט אוהב ואומר – "אתה אהיב, אתה ראוי, אני אתך"

איך מפרידים בין "התנהגות" של ילד, לבין מה שעובר עליו בפנים?

ואיך לומדים לטפס למעלה –  באמצעות הצבת מטרות, תחקיר עצמי, ו"שנורקל נפשי" שסורק ומחפש כל הזמן את האופציה הטובה יותר שנמצאת שם באופק, מחוץ למים העכורים.