החיים עם הפרעת קשב יכולים לפגוע בדימוי העצמי שלך,  לגרום לך להרגיש כמו מי שאף פעם לא באמת מספק את הסחורה, תמיד מאכזב קצת, מי שמתחיל משימה ומתקשה מאד להגיע אתה אל היעד.  מי שיש לו "התחלות נלהבות וסיומים עלובים" כפי שמגדירה את זה גלית יצפאן פיטובסקי בעצמה, עם עין אחת צוחקת והשניה בוכה – על כל העסק.

שנים היא הייתה "ילדה לא מותאמת", להגדרתה. הילדה הזו שתמיד קורים לה דברים,  זו שמגיעה לבית ספר ואפילו לא קולטת ששכחה לקחת תיק למשל. מין גירסה נשית של "המפוזר מכפר אזר".   אבל האבחנה שיש לה הפרעת קשב הגיעה רק אחרי שבנה הבכור אובחן ככזה. מאז היא מקדישה את החיים שלה כדי לעזור לאנשים עם הפרעות קשב.

היא דרמה-תראפיסטית, מרצה, ומטפלת בילדים ומבוגרים, ונראה שבתקופה הנוכחית, ידיה מלאות עבודה, יותר מאי פעם.

בעידן שמציף אותנו ברעש ומידע אינסופי, אבל גם דורש מאתנו יותר מהירות והתייעלות – אתגר הריכוז הפך למשימה מרכזית בחיים של כל אדם.

פגשתי אותה לשיחה כנה ומרתקת, על איך למדה לקבל בתוך עצמה את הבאלאגן הפנימי והחיצוני,  איך להתייחס אליו בהומור, איך לבקש עזרה מאחרים כדי להתגבר על הקושי. וגם על הפטנטים שלמדה למצוא ולהמציא עם השנים.

בעולם שבו רבים מאתנו סובלים מחוסר התאמה כזה או אחר,  גלית מציעה לנו מבט מלא קבלה וחמלה על מי שאנחנו, גם על האבידות, וגם על המציאות שיש בחיים שלנו.