"גם פה וגם שם"

שיחה עם צלם האמנות עדי נס - על איך זה להרגיש "אחר" ועל איך לחיות בשלום עם התחושה הזו.

מכירים את ההרגשה הזו שאתם נמצאים במקום מסוים, או בקבוצה מסויימת – "משחקים את המשחק" מתאימים את עצמכם למה שמצפים מכם שתהיו, אבל בפנים – אתם מרגישים לא ממש שייכים?   אתם "לא פה ולא שם…"

כולנו מרגישים לפעמים את התחושה הזו של להיות אחר…אבל אצל אחדים מאתנו החוויה הזו משאירה שריטה בנפש, שריטה שתשפיע על איך מתנגן התקליט של סיפור חיינו בהמשך.

כמו במקרה של הצלם עדי נס, מצלמי האמנות הבולטים והמצליחים בישראל וגם בעולם.

הוא גדל בקרית גת, כשעוד היתה עיירת פיתוח. הוא היה ילד פרסי בשכונה של מרוקאים, הוא היה הומו בסביבה של סטרייטים, הוא ראה את העולם דרך עינים של "אמן" שהן תמיד עינים שמתבוננות קצת אחרת.

הרבה פעמים הרגיש שהוא לא שייך. שהוא "לא פה ולא שם".

אבל סכסוכי הזהויות האלה הפכו להיות המנוע של היצירה שלו, וגם הנושא המרכזי שלה.


הילד מקרית גת הפך לצלם אמנות מהבולטים והחשובים בישראל, מי שיצירותיו מוצגות בתערוכות הנחשבות בעולם, זוכות בפרסים ונמכרות במחירי שיא.

עם הזמן למד לחיות בשלום עם ריבוי הצדדים שבתוכו.  


נפגשנו לשיחה מרתקת על האופן שבו הוא משלב בין חייו "פה" במושב קטן בעמק, בו הוא מנהל תא משפחתי עם בן זוג וארבעה ילדים,  לבין ה"שם", ההצלחה המקצועית בעולם הגדול.

נגענו גם בתחושת ה"אחרות", שרבים מאתנו חווים משהו ממנה,  ובאופן שבו היא מעצבת את חיינו.

רוצים לקבל את הפודקאסטים ישירות למייל שלכם?

סגירת תפריט

רוצים "צידה חיובית" לדרך?

מחשבות ורעיונות שיעזרו לכם לעצב את החיים יותר לטובה?
אחת לשבוע אני שולחת סלסלה עם הפתעה- פרק מהפודקאסט, בלוג, מחקר, טיפ.

מצטרפים אלי?