יוֹנִי נִרְגָּשׁ. הָעֶרֶב הֻזְמַן לִמְסִבַּת פִּיגָ'מוֹת. אֲבָל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיּוֹצְאִים, עַל סַף מַדְרֵגוֹת:
"נֶחְשָׁבוֹת מַחְשָׁבוֹת, נִדְאָגוֹת דְּאָגוֹת, מָה יִהְיֶה אִם יַחְלֹם שׁוּב אֶת הַחֲלוֹם הַנּוֹרָא, עַל גּוֹרִילָה אַחַת עֲנָקִית וּשְׁחֹרָה?"
אִמָּא מְסַפֶּרֶת לוֹ סִפּוּר אֲמִתִּי, עַל אִשָּׁה אַמִּיצָה, שֶׁכְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה גַּם הִיא שָׂנְאָה לְהֵרָדֵם לְבַד, וְדַוְקָא הִיא הָפְכָה לָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּשְׁנָה לְבַדָּהּ בַּגּ'וּנְגֶּל הֶחָשׁוּךְ, הָרִאשׁוֹנָה שֶׁחַיָּה עִם גּוֹרִילוֹת וְהוֹשִׁיטָה לָהֶן יָד.
סִפּוּרָהּ שֶׁל דִיאָן פוֹסִי, שֶׁהִקְדִּישָׁה אֶת חַיֶּיהָ לְחֵקֶר הַגּוֹרִילוֹת וּלְהַצָּלָתָן, מוֹכִיחַ אַחֶרֶת וּמְשַׁמֵּשׁ מְקוֹר הַשְׁרָאָה לְכָל מִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהַגְשִׁים חֲלוֹם וּמִתְמוֹדֵד עִם הַפְּחָדִים שֶׁבַּדֶּרֶךְ.
סִפְרֵי הַסִּדְרָה גִּבּוֹרִים אֲמִתִּיִּים מַצִּיגִים סֻגְיוֹת עֲמֻקּוֹת הַמַּעֲסִיקוֹת יְלָדִים, וּדְמוּיוֹת הִיסְטוֹרִיּוֹת שֶׁסִּפּוּר חַיֵּיהֶן וּמַנְגְּנוֹנֵי הַהִתְמוֹדְדוּת שֶׁלָּהֶן יְכוֹלִים לְשַׁמֵּשׁ הַשְׁרָאָה לְכֻלָּנוּ. שְׁנֵי הַסְּפָרִים הָרִאשׁוֹנִים בַּסִּדְרָה: הֵלֶן וַאֲנִי וְתוֹמָס וַאֲנִי הָיוּ לְרַבֵּי–מֶכֶר וְזָכוּ לְאַהֲבַת הַקָּהָל וּלְשִׁבְחֵי הַבִּקֹּרֶת.