עוֹבְרֵי ארַֹח חוֹלְפִים עַל פְּנֵי הַחֲבִילָה הַמּוּזָרָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם רוֹאֶה בָּהּ מַשֶּׁהוּ אַחֵר: בִּשְׁבִיל הָאַרְנֶבֶת הִיא נִשְׁנוּשׁ, לַכֶּלֶב — בֵּית שִׁמּוּשׁ, לַנָּמוּךְ הִיא עוֹד קוֹמָה, לַכּוֹכֶבֶת — בָּמָה! וּמַהִי בִּשְׁבִילְכֶם?

הסֵַּפרֶ חֲבִילהָ עובֶֹרֶת מַזְמִין אֶתְכֶם, יְלָדִים וְהוֹרִים כְּאֶחָד, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ וּלְטַפֵּחַ גְּמִישׁוּת מַחְשַׁבְתִּית. הַסִּפּוּר וְהָאִיּוּרִים הַמְּלַוִּים אוֹתוֹ מְאַפְשְׁרִים לַקּוֹרְאִים לְשַׂחֵק בְּזָוִיּוֹת הָרְאִיָּה הָרַבּוֹת וּלְגַלּוֹת בַּהֲנָאָה אֵיךְ "דְּבָרִים שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם, לֹא רוֹאִים מִכָּאן". סֵפֶר נוֹסָף מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת וְהַפְּסִיכוֹלוֹגִית שִׁירְלִי יוּבַל־יָאִיר, שֶׁסְּפָרֶיהָ הָיוּ לְרַבֵּי־מֶכֶר, זָכוּ בְּאַהֲבַת הַקָּהָל וּבְשִׁבְחֵי הַבִּקּרֶֹת וְנִבְחֲרוּ לְמִצְעַד הַסְּפָרִים )הלֵןֶ ואֲַניִ, תומָֹס ואַנֲיִ, דִיאָן ואֲַניִ, דּוֹ רֶה מוּוּוּ, הנַץֵּ עַל העֵָץ(. "גְּמִישׁוּת מַחְשַׁבְתִּית וְרִגְשִׁית הִיא אֶחָד מֵאֲבוֹת הַמָּזוֹן הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר שֶׁתּוּכְלוּ לְהַעֲנִיק לְיַלְדֵיכֶם עַל מְנַת שֶׁיִּתְפַּתְּחוּ בְּאֹפֶן בָּרִיא." שִׁירְלִי יוּבַל־יָאִיר