הנה כמה דברים שאני מאמינה בהם –

חיינו מורכבים מ"גם וגם" –  עליות ומורדות, סבל ושמחה, מתח ושלווה, גאות ושפל חליפות – זו אינה אמונה, אלא עובדת קיום.  אבל מה עושים עם זה? איך מנווטים את הספינה בין הגלים האלה בלי לטבוע?

אני מאמינה שאנחנו צריכים ללמוד לשאת את הצער, שהוא חלק בלתי נפרד ממצבנו האנושי,  אבל יודעת שניתן גם לגדל אופטימיות ושמחה, וללמוד להיות יותר מאושרים.

אני מאמינה שהגנטיקה שלנו, הילדות שלנו, או נסיבות חיים כאלה ואחרות  (איפה גדלנו, מאיזה בית יצאנו) – כל אלה לא מהווים גזירת גורל.  יש באפשרותנו להוביל את עצמנו לחיים טובים משמעותיים ובעלי ערך – גם אם אנחנו מתמודדים עם גנטיקה ש"מושכת אותנו כלפי מטה", או עם נסיבות חיים מורכבות וקשות.

אני מאמינה ביכולת המופלאה שלנו בני האדם –  לשנות ולהשתנות.

אני מאמינה שאנחנו יכולים לשנות הרגלים, בעבודה נחושה ועקבית – לבנות את חיינו סביב הרגלים חיוביים ובריאים לנו מבחינה נפשית ופיזית, ולנקש מתוכם הרגלים מזיקים ורעילים.

אני מאמינה שכדאי להטיל ספק במושג "אופי".  ושהמשפט : "אני כזה…תמיד הייתי כזה..ולכן לא אוכל להשתנות"  – הוא אחד החסמים הגדולים שאנשים מציבים בפני עצמם.

אני מאמינה  שניתן לחזק את מערכת החיסון הפסיכולוגית שלנו – לבנות לעצמנו מייצבים פנימיים, עוגנים שיעזרו לנו לשמור על שווי המשקל בימים סוערים. לקחת אחריות על מה שבשליטתנו בחיים האלה, ולנווט את עצמנו לכוון המטרות שלנו,

אני מאמינה שחשוב להבין גם מה לא בשליטתנו, להכיר את "גבולות הגיזרה"  – ("מה באפשרותי לשנות ומה לא"), כשמכירים בכך – נעשה קל יותר להיפרד מחלומות שלא ניתן להגשים,  ולשמוט את המחשבות המייסרות של "מה היה קורה אילו" או: "אם רק היה לי…"

אני מאמינה בכוחו של כל אדם לעצב את חייו יותר לטובה.